כולנו מכירים את הסצנה הבאה.
סימולציית מבחן פסיכומטרי. כל כך שקט בכיתה שאפשר לשמוע את האצבעות נדבקות לדפי הבחינה.
הנה מגיע הפרק האחרון. ממש במקרה הוא פרק חשיבה מילולית.
אתה כבר עייף מכל השורשים והאלגוריתמים ומילים שנגמרות ב"איזם" באנגלית, אתה רק רוצה לתקתק את פרק החשיבה המילולית הזה צ'יק צ'ק וללכת הביתה לישון, לשכוח מפסיכומטרי עד למחר בבוקר.
אתה מזעיף פנים בשאלות אוצר מילים, דופק עם העיפרון על הראש באנלוגיות, איכשהו עובר את שאלות השלמת המשפטים ובאופן לא הגיוני לא עוזב את הכיתה בזעם בשאלות ההיגיון ואומר למדריך הפסיכומטרי האישי שלך שהחלטת ללכת על קריירה של סילור רצפות לינוליאום.
אתה עוד מעט מסיים, עוד 8-9 דקות ו- 6 שאלות נותרו... אבל אתה הופך את הדף ונזכר שבינך לבין הכרית עומדות 30-40 שורות של...
קטע הבנת הנקרא.
אוף.
בשלב הזה המוח כבר פריך, המילים מתערבבות לך מול העיניים כמו בלנדר. כנראה שהדבר האחרון שבא לך עכשיו זה לקרוא קטע יבשושי על האבקת פרחי הטוליפ בהולנד. למה הם עושים לנו את זה, למה?
כמו שאר הבחינה הפסיכומטרית, לא ברור למה הם עושים לנו את זה. אבל ברור שצריך לעבור את זה. ברשומה הבאה, בתור אדם שלמחייתו כותב קטעי הבנת הנקרא עבור מכון לימוד פסיכומטרי רציני, אנסה לעזור לכם לעבור את זה על ידי ניתוח מעמיק של תהליך כתיבת קטעים אלו.
(במהלך השבוע הקרוב יועלה חלק ב' של מאמר זה. שווה לעקוב ולהכנס לבלוג מדי פעם!)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה