יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

בדד אלמד (או גם: קורס הכנה לפסיכומטרי? אני, סוליקו אני!)

ישבתי לפני זמן מה עם ברה'לה ושוחחנו על קורס הכנה לפסיכומטרי.
"תגיד לי, סקריבוס," אמר ברה'לה והדליק ציגערה, "מה הקטע הזה עם קורס הכנה לפסיכומטרי?"
"למה אתה מתכוון?" שאלתי.
"קורס הכנה לפסיכומטרי – אני צריך את זה?"
אעשה הפסקה קטנה בנרטיב ההיסטורי, ואספר לכם מעט על ברה'לה. הוא השתחרר לפני זמן מה משירות ממוצע בצבא ההגנה, עובד בחברה ממוצעת ושוקל מה לעשות בהמשך חייו, אשר עד לנקודה זו, היו ממוצעים למדי. גמגמתי במבוכה לפיכך. לרוב אנשים אשר מוותרים על קורס הכנה לפסיכומטרי נחשבים כתלמידים מוצלחים ביותר, אולם אודה ואתוודה – עד לנקודה זו בחיי עוד לא פגשתי אף אדם אשר החליט לוותר על קורס הכנה לפסיכומטרי ולגשת לבחינה ללא הכנה ממוסדת מסוג כזה או אחר. כן, השמועות הגיעו גם לאוזני, אודות פלוני זה אשר הוציא כך וכך והתקבל להנדסת חשמלטיקה פיצוחית או אלמוני כזה אשר הוציא כך וכך והתקבל לאינטרקונטנטינליה ביו-כימיקלית... אולם הכרות אישית עם עילוי שכזה אשר החליט לוותר על קורס הכנה לפסיכומטרי? צר לי, אך לאו, לא היה לי הכבוד להכיר...
"שמע," אמרתי לו. "אני אצטרך לחזור אליך בקשר לזה."

אותו הלילה שנתי הייתה טרופה. התהפכתי על יצועי נים ולא נים. לנגד עיני העצומות חלפו תרגילי גיאומטריה מיותמים ללא פתרון, ולאחר מכן תמונת מורה פרטי לפסיכומטרי מנגן באקורדיון שירי לכת רוסיים על הגשר המפריד בין תל אביב לרמת גן ברכבת מרכז. מצאתי את עצמי קם שטוף זיעה קרה לשמע האורלוגין מצלצל שבע פעמים, וזכרון טרוף בראשי אודות חזיון טופס מאת המרכז להארצי לבחינות והערכה המגיע לתיבת הדואר של ברה'לה עם המספר 203 בסמוך לשמו של ידידי.

כבר עמדתי להרים את מכשיר השח-אל-חוט-רחוק לברה'לה ולומר לו "ידידי, השתתפות במבחן פסיכומטרי ללא קורס הכנה לפסיכומטרי כמוה כקפיצת ראש לעסקי סילור רצפות הלינוליאום", אך עקב השעה המאוחרת לפנות בוקר עצרתי בעדי – ברה'לה הוא חייל משוחרר ממוצע, ולכן הוא זקוק לשעות השינה שלו. במקום זאת פתחתי את העיתון והתעדכנתי ברעות היום, כמנהגי מדי יום טרם תחילת מלאכת הכתיבה לפסיכומטרי, אשר כמו השיר שלנו, איננה נגמרת לעולם. או אז, באותו רגע גורלי, השתנתה כל תפיסת עולמי באשר ללמידה לקראת בחינה פסיכומטרית ללא קורס הכנה לפסיכומטרי. זה קרה כאשר עיני נתקלו בכותרת שנכתבה באותיות קידוש סקנדל עיתונאות כתובה –

"רופא מנתח שוכח כוס תה בתוך ברך מנותח..."

אין אדם במדינה שלא ראה כותרות שכאלו מדי פעם בפעם. "המממ..." אמרתי לעצמי, "אם מטומטמים כמוהו יכולים להיות רופאים מנתחים, אז בוודאי שאדם ממוצע כמו ברה'לה יכול לנסות ללמוד לבחינה הפסיכומטרית לבדו..."

החלטתי שאקח זמן לחקור ולדרוש בנושא של הכנה עצמית לפסיכומטרי טרם אשוב עם גזר הדין לברה'לה. תוצאות מחקרי יפורסמו בפוסט הבא, בעוד מספר ימים.
עד אז – אל תשכחו לתרגל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה