הצד האפל של קבוצות הכנה לפסיכומטרי

בפוסט הקודם סקרנו מעלותיהן של קבוצות הלימוד כאמצעי הכנה לפסיכומטרי – הן גם פורום פסיכומטרי מכובד בו ניתן להיעזר האחד בשני על מנת לפתור סוגיות סבוכות, והן גם קבוצת תמיכה אשר מונעת מתלמידי הכנה לפסיכומטרי מיואשים מלאסוף קבוצת מקובלים ולהטיל פולסא דנורא על קורס פסיכומטרי באשר הם. ואפרופו מקובלים, אורי מאצלנו הואיל בטובו להזכיר יתרון נוסף של קבוצות למידה – קבוצות למידה למעשה מאפשרות לתלמידי הכנה לפסיכומטרי לפתח את הידע והמחשבה באופן הדדי על ידי התפלפלות, התדיינות ושאילת שאלות, שהן כידוע הצעד הראשון בקבלת תשובות. עוד ציין אורי כי למעשה מדובר בטכניקת הלימוד היהודית המסורתית (להיות חכמולוג כלפי כל מי שמסביבך, תכונה יהודית שהיא כידוע לכל הסיבה היחידה שאיכשהו הצלחנו לשרוד כל כך הרבה שנים).

השבוע ננסה להאיר את הצד האפל של קבוצות הלמידה – ננסה להראות לכם למה הן יכולות להיות הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לציון הפסיכומטרי שלכם. ובהמשך לאווירת היודאיקה שהחלה לאפוף את הפוסט הזה, צידן האפל של קבוצות למידה יואר לכם במשל.

שוב נחזור אלפי שנים בזמן לשנת 1999. אחיכם האוחז בעט וידידו פילו מק'גרגור (חצי אירי חצי מפרדסיה) בשיעור נהיגה בלב נתניה. המורה המלמד, דרור, מנמיך את הרדיו וקולו הזועם של נתן זהבי סוג של הוחלש.

(זהבי. "לך, יא עמלק זחוח ת#$! נראה לך שקבוצות למידה לפסיכומטרי יעזרו לך???")

"תגידו לי, שני טמבלים שכמותכם" שואל המלמד, "תיאוריה כבר עשיתם?"
אנוכי ופילו מביטים האחד בשני, מגרדים זה בראשו של זה ושואלים "מה זה תיאוריה?"
אחרי שגילינו שזה מבחן שצריך לעשות כדי לקבל רשיון החלטנו ללמוד אליו ביחד במשך יום-יומיים מרוכזים, ולגשת למועד שבהמשך השבוע. התייצבתי בביתו של פילו (זה שבפרדסיה, לא זה שבאירלנד) ובדומה למתכונת הכנה לפסיכומטרי הקמנו קבוצת למידה. או יותר נכון לומר, קבוצת, כי למידה לא הייתה באותם יומיים. לעומת זאת היו הדברים הבאים:

שתיית קפה
כתיבת שיר ראפ
הכנת חביתות
הכנת חביתיות
הפסקות
נגינה בגיטרת ותופי אוויר לצלילי Dream Theater
קפיצה לביטון שגר מעבר לרחוב
ערימות ילדים (בגיבוי ביטון)
סשן חיקויי אוזי אוזבורן
מחבואים
ריכול
התדיינות בשאלה מי יותר שווה – באפי או שרה מישל גלר

למרבה חוסר ההפתעה, את מבחן התיאוריה שנינו לא עברנו. היינו למושא לעגם של כל החבריא מאחר והיינו היחידים בשכבה שנכשלו בתיאוריה (או לפחות אלו שהודו בכך...). בנוסף, המורה לנהיגה נכנס לרשימה הארוכה של אנשים שאכזבתי במשך חיי.

(באפי או שרה? אמממ... כן, משהו על קבוצת למידה... ררר...)

נראה שאין צורך להכביר במילים אודות מוסר ההשכל של משל זה. תלמידי קורס פסיכומטרי באשר הינכם, אם אתם מעוניינים לא להיות הסיבה להלבנת שיערו של מורה פרטי לפסיכומטרי או מדריך פסיכומטרי רגיל, אנא שקלו בכובד אם לכם ולשותפיכם ללמידה יש את היכולת לבצע הכנה לפסיכומטרי משותפת ברצינות... איך להחליט אם יש לכם יכולת זו? איך לדעת האם קורצתם מהחומר הנכון של אנשים המסוגלים להתמודד עם הלחץ הנפשי האדיר של הכנה לפסיכומטרי קבוצות למידה? כל זאת ועוד נברר בשבוע הבא. ועד אז, אל תשכחו לתרגל...

* אתגר השבוע – מי יודע מה משמעות המושג פולסא דנורא, מאיזו שפה הוא הגיע אלינו ומה ארץ המוצא של שפה זו...?