יום שני, 25 ביולי 2011

מהו המבחן פסיכומטרי?

.מבחן פסיכומטרי נערך על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שהוקם על ידי ועד האוניברסיטאות והוא אינו קשור למוסד החינוך.


הבחינה הפסיכומטירת היא תנאי קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, המבחן הוא אחיד ומשמש ככלי למוסדות הלימוד למיין את מועמדיהם לחוגים.

מבחן פסיכומטרי במקורו כלל שאלות פשוטות המסתמכות על ההיגיון ולכן לא היה צורך להתכונן אליו שעות רבות.

כיום המבחן מצריך תרגול פסיכומטרי מכיל שאלות הרבה יותר מתוחכמות שאינן מתבססות רק על ידע אלא בודקות את יכולתו של הנבחן ליישמו בתנאים לא שגרתיים אחת הסיבות לכך היא שבשנים האחרונות עלה מספר המעוניינים בצורה ניכרת, התחרות החלה לגדול ובעקבות כך גם רמת הקושי של המבחן על מנת שהאוניברסיטאות יוכלו לבחור את הטובים ביותר.

יש האומרים שהבחינה מנבאת את הצלחתו של התלמיד לסיים את התואר בהצלחה ואף יש מחקרים שמוכיחים זאת.(ולכן מומלץ ללמוד במכון טוב עם מורים פרטיים פסיכומטרי)

הבחינה הינה אובייקטיבית ואינה מושפעת מן הרקע של הנבחן או ממעמדו הסוציו-אקונומי.

עם זאת, הבחינה אינה מודדת תכונות אופי כגון: מוטיבציה, אמביציה , תכונות שהן בהחלט קנה מידה להצלחתו של התלמיד.

מבחן הפסיכומטרי מודד יכולת בשלושה תחומי: חשיבה כמותי, חשיבה מילולית ואנגלית.

המבחן בנוי משמונה פרקים שמתוכם שני פרקי פיילוט המשמשים לבדיקת שאלות חדשות,

פרקי הפיילוט לא ידועים מראש והם אינם נכללים בחישוב של הציון הסופי.

אורכו של המבחן הוא 3 שעות ו20 דקות, משך זמן כל פרק הוא 25 דקות, הזמן הממוצע לכל שאלה הוא דקה.

תשובות המבחן הן אמריקאיות-(בחירה של תשובה אחת מתוך ארבע), את התשובות מסמנים על דף נפרד.

בזמן המבחן אין הפסקות ולכן כל הפסקה היא על חשבון הזמן של הנבחן.

הבחינה בשפה העברית נערכת חמש פעמים בשנה במועדים:פברואר,אפריל,אוקטובר, יולי ודצמבר.

הבחינה נערכת במספר שפות זרות: אנגלית (משולב),רוסית, צרפתית,ספרדית וערבית.

הבחינה בשאר השפות נערכת במועדי:אפריל ויולי.

ציון הפסיכומטרי נע על סקאלה בין 200 ועד 800 נקודות עם ממוצע של 530 בנוסף יש גם ציון עבור כל שלושת התחומים נע על סקאלה מ50 ועד 100 נקודות.

חישוב הציון נעשה בדרך שונה מחישוב מבחן רגיל, את ציון הגלם הופכים ליחסי.

משווים את כמות הנקודות שהנבחן קיבל מול כל שאר הנבחנים שעשו את המבחן- באותו מועד וגם כמה מועדים קודמים אחורה.

למרות חשיבותו של הציון הסופי אין להמעיט בציונם של שלושת התחומים בנפרד, לדוגמא:

ציון בפרק האנגלית קובע מה כמות הקורסים שיצטרך התלמיד לקחת באוניברסיטה.

ציון של 134 ומעלה בנושא האנגלית, פוטר את הסטודנט מחובת לימוד אנגלית באוניברסיטה.

ציון 133 ומטה, מחייב בלימודי אנגלית.

ניתן לגשת לבחינה ללא הגבלה והתוצאה הגבוהה ביותר תיחשב עם זאת לא ניתן לגשת לשני מועדים מקבילים ברצף אלא צריך לחכות לפחות 4 חודשים.

תוצאות המבחן תקפות ל7 שנים בלבד.

עקב הביקוש והפופולאריות של מבחן הפסיכומטרי, חלה עלייה של כמות מכוני ההכנה לפסיכומטרי

המציעים אלטרנטיבות ייחודיות על מנת להיות רלוונטים להעדפות השונות של האוכלוסייה,

כגון: למידה פרטית,מסלול למשפרי ציון,מסלול לליקויי למידה ועוד .

יחד עם זאת, גדלה התחרות, דבר המוביל לשיפור בתנאי הצרכן, וחיזור אחריו.

יום ראשון, 26 ביוני 2011

הכר את הבוחן בבחינה הפסיכומטרית


ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע (בהכרח לרעה, כי הרי לא תיתכן השפעה לטובה במקרה הזה) על יכולת הריכוז בזמן מבחן פסיכומטרי. כיוון שמיקום הבחינה כבר נקבע כחודש מראש ואני יוצא מתוך נקודת הנחה שביצעתם באדיקות את עצותיהם של חברים, מכרים ומורים אקראיים לפסיכומטרי שפגשתם בקיוסק מתחת לבית.
 מה גם, שאין לכם שום יכולת לקבוע מי נבחן איתכם באותה כיתה. כל העובדות הללו משאירות רק גורם אחד שיכול לערער לכם על החשיבה והריכוז הפסיכומטריים. הבוחנים של המבחן פסיכומטרי הם כנראה יצורים שאינם חשים בנוח בחברה אנושית. אני אומר זאת לא מתוך זלזול ואף לא מתוך התנשאות אישית כלשהיא. לא ברור מיהם האנשים האלו ואף לא כיצד הם מגיעים לעבוד בעבודה שדרישות התפקיד שלה היא לגדום את תקוותיהם וחלומותיהם של ילדים תמימים.
 הבוחנים של המרכז הארצי הם חבורה קשוחה ומאומנת. תשכחו מה שהכרתם בבחינות הבגרות של התיכון. תשכחו אפילו את המלצרים מיפו שמעיפים אתכם ברגע שסיימתם לאכול. בוחני הקורס פסיכומטרי של המרכז הארצי משתייכים לזן נדיר ומיוחד. לרוב הם אנשים זקנים שרק מחפשים סיבה לצאת מהבית. לעיתים מדובר בסטודנטים עניים שכבר לא נותר בהם דם לתרום. באם מדובר בבוחן צעיר, כמעט תמיד הוא יצוות לבוחן הז... מבוגר.
הבוחנים המבוגרים יותר, אוהבים לשוחח בינם לבין עצמם, בעוד שהבוחנים הצעירים נמנעים מליצור קשר עין עם הנבחנים (כנראה מתוך חשש שיזוהו כבוגדים). הצוותים המעורבים נוטים להוכיח איש לרעהו מי יותר קפדן. הם אלו שעושים פטרולים ללא סוף, כאילו מדובר בגבול עוין. הם אלו שמתעקשים לצאת בזמן הפסיכומטרי אחר הנבחנים כדי לאשש את העובדה שאינם מעתיקים בדרך פלאים כלשהיא בשניות הבודדות שעומדות לרשותם. הם גם אלו שמקריאים זמנים קצת באיחור (כי הרי עדיף להתעכב על בדיקת הנבחנים מאשר להקפיד להציץ בשעון).
 זוג בוחנים צעירים הוא ללא ספק הכלל שיוצא מן הכלל, אבל במידה ונפלתם על שניים כאלו, מצבכם טוב. הם עדיין זוכרים את הקשיים המלווים בפסיכומטרי ומגלים סימפתיה לבני גילם (היחסי) שמצויים במצב אימים זה. אולם  במידה ומדובר בשני בוחנים מבוגרים, עדיף כבר לשרוף את הבחינה באמצע הכיתה מאשר לנסות להתמודד עם רעש הפסיעות שלהם והוויכוחים שלהם לגבי למי מגיעה הפסקה קודם. הם לא יהססו לדבר זה עם זה בלחישות רמות משתי קצוות הכיתה וגם לא לשנות את הטמפרטורה באופן דרסטי לפי ראות עיניהם. בקיצור, בוחנים יכולים להיות רעים, הם יכולים להיות טובים. הם יכולים להיות זקנים, צעירים, בלונדינים או גידמים. כל זה לא חשוב אם למדתם כמו שצריך לקראת הפסיכומטרי!

יום שלישי, 21 ביוני 2011

הנבחן בפסיכומטרי צועד על קיבתו

קמת מוקדם בבוקר. הכנת סנדוויץ' במהירות מופרזת ויצאת מהבית עם טווח ביטחון רחב מאוד. זהו יום הדין, יום הבחינה – יום הפסיכומטרי. עזבו אתכם מטריקים ואמצעים להתמודדות עם לחץ.


מה שבאמת חשוב ביום הבחינה זה אותו משפט שנאמר פעם על-ידי אחד מהמצביאים הגדולים של התקופה המודרנית – הצבא צועד על קיבתו. אולי ההשוואה עם חיילים הינה מיותרת במקרה המדובר, אבל זה לא מקטין מאמיתותו של הציטוט.

לא משנה כמה התכוננת והשקעת לקראת המבחן, מה שעלול להפיל כל נבחן הוא הרעב שלו עצמו או קרקורי הקיבה של הנבחן שלצידו. המבחן פסיכומטרי בנוי סביב הרעיון של להתיש את האוייב. ההתשה אמורה להיות ארוכה וממושכת. ממתינים לפני המבחן, ממתינים בזמן הפסיכומטרי וגם אחרי שכבר נבחנים ממתינים זמן רב לתוצאות.

מהלך המבחן עצמו נועד לשרת את אותה מטרה בדיוק, יש לפתור כל פרק בזמן שלו ולהמתין זמן מה בין הפרקים – גם אם סיימת את כל השאלות. הרעיון של בחינה שנמשכת 1/6 יממה מתבסס על שיטת עינוי עתיקת יומין בעלת השם "פסיכומטרזיציה". כיוון שהמבחן הפסיכומטרי כה ארוך ומייגע ניתן לנסות ולפתור את הבעיה באמצעות מזון.

עצה זו כמובן טומנת בחובה בעיות. ישנן אסכולות רבות הטוענות לעליונות של מזון אחד על פני האחר. עליית סוכר, נפילת סוכר, מזון זיכרון, אוכל קל, לא לאכול בזמן המבחן, לאכול רק חטיפים עתירי אנרגיה, שומן רווי, אוכל כבד, עטיפות מרעישות ועוד שלל עצות לא מועילות אחרות שמדריכי פסיכומטרי אוהבים להמטיר על תלמידיהם בשבועות האחרונים שלפני הבחינה.

הרשו לי לנפץ פה מיתוסים. מזון הוא רק מזון, סוכר לא יעלה ביצועים באותה המידה ששומן לא יוריד אותם. הדבר החשוב ביותר לזכור לפני ולקראת הבחינה הפסיכומטרית הוא שאם רעבים לא חושבים בהיגיון. לזה התכוון נפוליון באמירתו המפורסמת ולשם אני חותר בשורות אלו. לפני הבחינה חשוב לאכול ארוחה הגיונית, כזאת שתשביע למספר שעות מבלי להעמיס יתר על המידה. הפסיכומטרי הוא מבחן ככל המבחנים. אוכל כזה או אחר לא ישנה לכאן או לכאן. ועם זאת, חשוב להזכיר שהבחינה מתבצעת בנוכחות תלמידים אחרים. ככה שהעצה הכי חשובה הקשורה לאוכל ופסיכומטרי היא – לא להביא אוכל שעטוף בצורה מרעישה!

יום ראשון, 12 ביוני 2011

מכוני פסיכומטרי

ישנם הרבה מכוני פסיכומטרי היום בשוק. חלקם מתרברבים במורים שלהם, חלקם מציעים תוכנות מחשב שאמורות לשפר את יכולות הלימוד של התלמיד וחלק פשוט מתגאים בציונים שתלמידיהם קיבלו. ההחלטה של מכון הפסיכומטרי נראית לתלמיד הממוצע כזאת שתקבע את ציונו במבחן פסיכומטרי ואת עתידו האקדמי (אם לא את עתידו התעסוקתי). אולם בפועל, רוב המחקרים מראים שהשפעת קורס פסיכומטרי על הציון הסופי של התלמיד, הוא זניח במקרה הטוב.


רוב המכונים עובדים על נטרול אלמנט החשיבה ומתמקדים במקום זאת בהקניית שיטות לפתירת סוגי התרגילים השונים. שיטות אלו מתורגלות שוב ושוב עד שהופכות לאוטומטיות, במטרה לגרום לנבחן לפתור את התרגיל באופן טכני בלבד. הבעיה עם שיטות אלו, היא שהן יוצאות כנגד המטרה שלשמה נועד המבחן – הקניית יכולות למידה בזמן קצר יחסית, על-מנת לדרג את יכולות הלמידה של התלמיד. ברור לכולם שהמבחן איננו בודק אינטליגנציה ואיננו משקף רמת הידע של הנבחן.

עובדות אלו נזרקות לא פעם בגנות המבחן (ומושמעות לרוב על-ידי אלו שמקבלים ציונים נמוכים במבחן. אולם התייחסות מעין זו אל המבחן הפסיכומטרי מפספסת את מטרתו המקורית. הפסיכומטרי משמש ככלי מיון וסינון שבו משתמשות האוניברסיטאות על-מנת לברור את מועמדיהן.

אנו נמצאים בתקופה שמרבית הצעירים שמסיימים את לימודי החובה שלהם בתיכון מעוניינים להמשיך ללימודים גבוהים. מדינת ישראל, כידוע, היא מדינה קטנה עם מספר מועט של אוניברסיטאות (ביחס לכמות התלמידים שמעוניינים להירשם למוסדות להשכלה גבוהה). יתרה מכך, מטרת המיון משרתת לא רק את האינטרסים של מוסדות הלימוד – היא גם עוזרת לתלמיד עצמו.

יכולות הלימוד שנבדקות בבחינה משמשות כאינדקציה טובה למדי לרמת ההתאמה של התלמיד למקצוע מסוים. לימודי הנדסה, לדוגמא, מצריכים יכולות לימודיות ושינון גבוהות. תלמיד שקיבל ציון נמוך בפסיכומטרי כנראה חסר את אותן יכולות. ברור כמובן שזו אינדקציה חלקית ליכולות למידה, אולם היא הטובה ביוצר שנמצאת כרגע בשימוש. התהייה האמיתי אם-כך, צריכה להיות בנוגע לדרך בה ניתן לשפר את יכולות הלמידה בזמן הקצר ביותר. לצורך כך אין סיבה להירשם לקורס שמועבר כשבלונה בין המכונים השונים. במקום זאת, יש לנסות ולהתמקד בלמידת החומר אותו הפסיכומטרי מנסה לבדוק.

זה כמובן נשמע פשוט על הנייר, במיוחד לאור העובדה שרובנו נכוונו ממערכת החינוך הממלכתית שעיקרה יכולות אלו כמעט לחלוטין. מה גם, שעיקר הקושי לתלמידים הוא בלמידה עצמאית ונכונה. מסגרת הלימודים היא נושא חשוב נוסף, שכן היא מקנה לתלמיד סביבת למידה מבוקרת, מקצועית ואיכותית. מרבית המכונים

כיום מציעים לתלמידיהם יחס חניכה אישי המבוסס על מורה פרטי שמעביר את החומר בהתאם לרמתו של כל תלמיד ותלמיד. מורה פרטי לפסיכומטרי, שמכיר את התלמיד ויודע להתמקד בנושאים החלשים אותם התלמיד צריך לתרגל.

יום רביעי, 18 במאי 2011

קורס פסיכומטרי עם מורה פרטי מתכון להצלחה בבחינה

קורס פסיכומטרי יכול להיות מאוד קשה ומתסכל. במקרים רבים עדיף לעשות את הקורס עם מורה פרטי פסיכומטרי כדי להתמקד בבעיות פרטניות. כיתות גדולות עם מספר גדול של תלמידים לא תורמות הרבה לקורס ואפילו מחריפות את הפערים בין התלמידים(ואף גורמות לתסכול לחלק מתלמידי הקורס ). מורה פרטי, יכול להתמקד בבעיות ספציפיות של כל תלמיד.
הקורס אינו מתיימר להעניק ידע שהתלמיד לא רכש עד למועד הקורס, אלא לעבוד על טכניקות פרטניות לפתירת תרגילים ספציפיים. מורה פרטי יכול לעבוד וללמד את השיטות הללו בצורה הרבה יותר טובה ולהעניק ביטחון רב יותר לתלמיד.
במקום ללמוד בבית ספר גדול שאינו מעניק יחס אישי וחניכה צמודה, המורה הפרטי יכול להעביר את שיעורי הקורס בסביבה מוכרת ונעימה, בה התלמיד יכול לפתור את התרגילים הפסיכומטריים בקלות יחסית. במקרים רבים ההתמקדות הפרטנית של המדריך הפרטי בנושאים ספציפיים בהם התלמיד מתקשה, מקצרת את משך הלימוד לקראת הבחינה ואף מקנה ביטחון לתלמיד שאיננו מתעסק בפתירת תרגילים שאינם רלוונטיים בשבילו.
כיוון שהמבחן הפסיכומטרי מכיל תרגילים פשוטים יחסית, אלמנט הזמן הוא נורא חשוב. מורה פרטי יכול להתמקד על נושא הזמנים בצורה טובה יותר מבית ספר פסיכומטרי גדול שמתאים את תוכני הקורס לקהל יעד נרחב הרבה יותר.
מורה פרטי יכול גם לשמש מעין חבר/יועץ מלבד העברת החומר בצורה יבשה גרידא. במקרים רבים המבחן פסיכומטרי טומנן בחובו הרבה יותר מסתם יכולת לתפור תרגילים בצורה מהירה. משך התקופה שבה התלמידים מתכוננים למבחן, מחזירה תלמידים רבים לתקופות וללחצים שהם חשבו שכבר נמצאים מאחוריהם.
מידת האינטנסיביות הכרוכה לרוב בקורס מסוג זה, מחזירה רבים לתקופות דומות. רגשות מרמור ותסכול מגיל צעיר יותר מתחילים לצוף מעל לפני השטח, בהרבה מקרים מבלי שהתלמיד יהיה מודע אליהם. כאן נכנס תפקידו של המורה הפסיכומטרי שיכול לתעל רגשות אלו למקומות הנכונים ולשבור הרגלי למידה וחשיבה שהוטמעו עם השנים בקרב התלמידים.
המבחן הפסיכומטרי הוא מבחן שנועד לבדוק פרמטרים נורא מסויימים. אבל ההשלכות שלו הן לרוב גדולות ומשמעותיות. מסיבה זו, עדיף להתכונן אליו בצורה אישית, פרטנית ועם ליווי צמוד שבא לידי ביטוי עם מורה פרטי,מקצועי ובעל נסיון בתחום הוראה מסוג זה.

יום ראשון, 17 באפריל 2011

אפליקציה לפסיכומטרי

אני מקנא באנשים. תמיד קינאתי וכנראה שלעולם לא אפסיק. אני מקנא ביום כשם שאני מקנא בלילה. הדשא של השכן לא רק ירוק יותר, הוא גם ריחני ונעים יותר למגע. כשאני נוסע על אופניים, אני מקנא באלו שנוסעים ברכב ממוזג. וכשאני נוהג באוטו כולי קינאה לאלו הרוכבים בחינניות בחוץ. אני קנאי. אבל אין דבר שמחרפן אותי יותר מאנשים שמצליחים יותר ממני, בכל נושא ודבר שהוא. ומה שמעצבן אותי הכי הרבה הוא אנשים שכל דבר בא להם בקלות.


בימים אלו ניגשים המוני אנשים למבחן פסיכומטרי. תלמידי תיכון, חיילים ופליטים מהמזרח כולם עושים אותו מבחן. כשאני עשיתי פסיכומטרי שנאתי את הכיתה, את המדריך, את העפרונות, המחקים ובגדול כל דבר שהזכיר לי פסיכומטרי. הילדים של היום הם לא כמו פעם. ברצינות. הם מתייחסים לפסיכומטרי כאילו היה זה מבחן סודוקו במוסף של יום שישי. כאילו העתיד שלהם איננו תלוי בציון פסיכומטרי. הכול אצלהם "בקטנה אח שלו" ומתמצה ב"זרימה". לאן זורמים ולאח של מי מתכוונים? אני שונא אותם באותה מידה שאני מקנא בהם.

בשבילי הפסיכומטרי היה גיהינום צרוף. עבדתי על עצמי יותר משעבדתי על פרק כמותי כלשהוא. שנאתי להתעורר בימי הקורס פסיכומטרי ופיתחתי סלידה מהאזור הזה בעיר בו הבניין היה מצוי. הייתכן כי הפסיכומטרי נהיה קל יותר? או שמא (וזאת אופציה הרבה יותר מופרכת) אנשים נעשו חכמים יותר? כיוון שאני מסרב לקבל את שתי האופציות, אניח כי מדובר בעניין של גישה כללית. פסיכומטרי כבר לא נתפס בעיניהם כאתגר מעורר בחילה, אלא כעוד שלב פלייסטיישן אותו יש לעבור. ולא סתם אני מזכיר את הפלייסטיישן. רק מהלסתכל על האופציות שלהם אני מחוויר- להתכונן עם אתרים מיוחדים, משחקים מגניבים, אפליקציות ושאר ירקות. למה לא להנות מתהליך הלימוד אם הוא מלווה בכל כך הרבה כיף...

ילדים שמכירים את שנות ה-80 מתוך שידורים חוזרים גרידא, לא מסוגלים לדמיין עולם של קושי. אני לא אומר שפעם היה יותר טוב, אבל היום בטוח יותר גרוע.

יום שני, 14 במרץ 2011

מי בכלל צריך קורס פסיכומטרי?

אז נניח שכבר החלטת לגשת לבחינה הפסיכומטרית ואפילו כבר נרשמת. אז מה עושים עכשיו?


איך מתכוננים? האם חייבים קורס?

המרכז הארצי לבחינות והערכה הוא הגוף שכותב את הבחינות הפסיכומטריות, אומר בפירוש (אפשר לקרוא באתר הרשמי) שהוא ממליץ על הכנה למבחן פסיכומטרי. השאלה היא- איזו הכנה?

האם להירשם לקורס פסיכומטרי של אחד המכונים הגדולים או אולי פשוט ללמוד לבד?

הכישורים אותם בוחן המרכז הארצי במבחן, הם כישורים אותם כולנו רכשנו ברמה כזו או אחרת בלימודים בבית הספר, ובכלל במהלך חיינו. למרות זאת, תרגול מוקדם של הנושאים הנבדקים בבחינה עשוי לשפר את ההישגים בבחינה. המרכז הארצי אף מדגיש כי תחומים אשר הידיעה בהם מתפתחת באיטיות, כגון אוצר מילים בעברית ובאנגלית, לא ישתפרו באופן משמעותי ע"י תרגול קצר, ויש לתרגלם לאורך תקופה, אולם, בתחומים אחרים גם תרגול קצר יכול לעזור מאוד.

במחקר שערך המרכז הארצי הוא בדק אלפי נבחנים שנבחנו פעמיים לפחות, וערך השוואה בין הציונים שלהם בשתי הבחינות. השיפור הממוצע בקרב המתכוננים בכוחות עצמם הוא כ-30 נק', והשיפור הממוצע בקרב המשתתפים בקורסי הכנה הוא כ-40 נק', כלומר ההבדל הוא רק בכ-10 נק'. המסקנה היא חד משמעית: התועלת המופקת מקורסי הכנה- בהשוואה להכנה עצמית- מוגבלת מאוד.

איך זה יכול להיות?

הסיבה לכך היא פשוטה, וטמונה בהיותנו בני אדם, יצורים חברותיים אשר לא תמיד פועלים לפי ההיגיון ובדר"כ לפי הרגש. שנשב בכיתה של 20, 30 ואף 40 אנשים, והמורה יסביר משהו על הלוח, לא נמהר להרים את היד ולבקש ממנו שיסביר שוב "כי לא הבנו". אין סיבה הגיונית לביישנות הזו, אבל משום מה אנחנו חושבים שזו "פאדיחה", שיחשבו עלינו שאנחנו טיפשים, זה ילחיץ אותנו כי "איך זה שרק אני לא מבין" ועוד סיבות שונות ומשונות. בסופו של דבר, אנחנו נלך הביתה מהשיעור כאשר אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף מה שעבר בשיעור. בבית, את מה שנצליח לפתור, נצליח בזכות יכולת למידה עצמית כזו או אחרת, ולא בגלל הקורס.

אז איך זה שיש אנשים שלומדים בכיתות של 40 אנשים ומקבלים ציונים גבוהים?

התשובה היא, שהם אנשים בעלי יכולת לימוד עצמית גבוהה מאוד (אוטודידקטים), והם כנראה היו מקבלים ציון גבוה בלי קשר לקורס אליו הם היו נרשמים ואף אם לא היו נרשמים כלל.

אבל אם אני לא יודע/ת מה יכולת הלימוד העצמית שלי?

אז כדאי לך לחשוב על "פסיכומטרי אחד על אחד". זה לא שבמקומות אחרים המורים הם "רעים", הם פשוט לא מסוגלים לתת לתלמיד את כל תשומת הלב שהוא צריך כי הם מחלקים את הקשב שלהם על פני כיתה שלמה. בקורס הקבוצתי ב"אחד על אחד" יש לכל היותר 10 תלמידים, מה שפותר את בעיית ה"פאדיחה"- האווירה יותר ביתית ופתוחה, התלמידים מרגישים יותר חופשיים לשאול שאלות, המדריכים יכולים לשים לב בקלות לתלמיד שמתקשה ולחזור שוב על ההסבר גם מבלי שיבקש ו"יתפדח". בנוסף,לכל תלמיד יש מפגש פרטי פעם בשבוע, בו יושב התלמיד לשיעור פרטי לחלוטין עם המדריך שלו. בשיעור הזה המדריך יכול לוודא שהתלמיד אכן הבין את החומר שנלמד בכיתה, ולהסביר לו שוב אם יש בכך צורך.

הקורס ב"אחד על אחד", מאפשר למדריך לבנות לתלמיד תוכנית לימוד אישית, אשר תתגבר את התלמיד בנושאים החלשים שלו. באופן הזה, רבים הסיכויים שהתלמיד יצליח באמת להבין ולהפנים את החומר. באתר ישנו פורום פסיכומטרי שניתן להתרשם מתשובות המרצים והתנהלות המכון .

האם לומדים "טריקים" (שעוזרים לפתור שאלות)?

התשובה היא לא! הסיבה שהמציאו "טריקים" היא שבכיתות גדולות, בהן לא ניתן להסביר באופן אישי לכל תלמיד את החומר, מלמדים "טריק" שלפעמים עובד, אבל במציאות הוא בד"כ לא עובד. המרכז הארצי כותב במפורש באתר שלו, שכותבי הבחינות מכירים את ה"טריקים" הנלמדים בקורסים שונים ולכן כותבים שאלות אשר בהן הטריקים פשוט לא עובדים!

לסיכום

1. אם יש לך יכולות למידה עצמית גבוהות, יכול להיות שאין צורך בקורס. כל המידע החיוני למבחן פסיכומטרי נמצא באתר של המרכז הארצי וניתן גם להוריד המון מבחנים לדוגמא מהאינטרנט ולפתור.

2. אם החלטת לא להירשם לקורס, עדיין אפשר לקחת מספר שיעורים פרטיים ב"אחד על אחד", כדי לתגבר נושאים בעייתיים.

3. אם את/ה לא יודע/ת אם יכולות הלמידה העצמית גבוהות מספיק, או שפשוט את/ה צריך/ה מסגרת לימודית- ב"אחד על אחד" תקבל/י את כל מה תשומת הלב והיחס הדרוש כדי להבין את החומר באמת, מבלי לבקש....

כל מה שנשאר לעשות עכשיו זה להחליט האם את/ה מתאימ/ה לאפשרות 1 ,2 או 3 ושיהיה בהצלחה!