מבחן אמי"ר / מבחן אמיר / בחינת מיון באנגלית

מבחן אמי"ר / מבחן אמיר / בחינת מיון באנגלית


את הבחינה הפסיכומטרית כולנו כבר מכירים- בחינה שנערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה, שמטרתה להקל על מוסדות הלימוד "לסנן" תלמידים המבקשים להירשם לחוגים השונים. בשילוב עם ציוני בחינות הבגרות מנסה הבחינה לנבא את הצלחתם בלימודי התואר של התלמידים, כך שהמקומות המעטים הקיימים יאוישו ע"י האנשים ה"ראויים" להם ביותר. הבחינה מורכבת משלושה חלקים שונים:חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. היא כוללת 8 פרקים,מתוכם שישה הם פרקי אמת ושניים מהם פיילוט.


אך מהי בחינת האמי"ר? זוהי בחינה שלרוב מתקשרת באופן אוטומטי אל הבחינה הפסיכומטרית, אך מעטים יודעים עליה פרטים ובקיאים בתוכנה ובמטרתה.


אמי"ר הוא בעצם ראשי התיבות של אנגלית מיון לרמות. גם בחינה זו נערכת ע"י המרכז הארצי. זוהי בחינת מיון הבודקת את רמת הידע והשליטה בשפה האנגלית לתלמידים המעוניינים ללמוד במוסדות השונים להשכלה גבוהה, אשר אינם נבחנו בבחינה הפסיכומטרית. למרות זאת, ישנם הרבה מקרים שבהם תלמידים שכן עשו את המבחן הפסיכומטרי, ניגשים לבחינת האמי"ר כדי לשפר את ציונם בפרק האנגלית. במידה ותלמיד נבחן בשתי הבחינות, הציון הגבוה מבין השניים (בבחינה  מדובר על חלק האנגלית בנפרד) הוא הציון שנחשב. חשוב לדעת- למבחן האמי"ר אין קשר לבחינה  והוא אינו יכול לשנות את הציון פסיכומטרי הסופי, אך כן בכוחו לשנות את רמת סיווג האנגלית של התלמיד במוסד הלימודים ובכך לפטור אותו או להפחית את מספר הקורסים באנגלית שהוא נדרש לקחת.

הבחינה מורכבת משלושה פרקים בני 25 דקות כל אחד, כאשר בכל פרק קיימות בין 27 ל-29 שאלות. משכה הכולל הוא 75 דקות (ללא הפסקה בין שלושת הפרקים). תוכן הפרקים, הכמות וסוג השאלות זהים לאלו שבפרקי האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית וכוללים שאלות בהשלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא, המסודרים עפ"י סדר קושי עולה. ההבדל המשמעותי היחיד בין הבחינות הוא שבמבחן האמי"ר לא קיים פרק "פיילוט" וניקוד כל שלושת הפרקים נכללים בחישוב הציון הסופי. הציונים בבחינה נעים בין 150 ל-250 נקודות ונבחן אשר משיג ציון הגבוה מ-235, זכאי לפטור מקורסי אנגלית במוסדות הלימוד האקדמיים (יש מוסדות הקובעים את הרף הפרטי שלהם לפטור עפ"י בחינת האמי"ר ולכן מומלץ לבדוק באופן נקודתי את המדיניות הנהוגה במקום שבו מעוניינים ללמוד).


ציון הבחינה תקף עד ל-5 שנים ממועד המבחן, אך יש מוסדות שלא מקבלים ציונים מלפני כמה שנים ודורשים מהנבחן לערוך בחינה עדכנית סמוך למועד התחלת לימודיו.


בחינת האמי"ר מתקיימת באותם המועדים שבהם מתקיימת הבחינה הפסיכומטרית (קרי חמש פעמים בשנה), אך בשונה מהאחרונה, ניתן להיבחן בה מועד אחר מועד, גם באותו המועד שבו ניגשים לבחינה הפסיכומטרית.


ישנה אפשרות לגשת למבחן האמי"ר בתנאים מותאמים אך מבחן זה מתקיים שלוש פעמים בשנה בלבד (מועדי יולי, אפריל ודצמבר) ודורש את אישורו של המרכז הארצי לבחינות והערכה.



מבחן אמיר"ם / מבחן אמירם


מבחן אמי"רם הוא הגרסה הממוחשבת של מבחן האמי"ר והוא מורכב מאותם הנושאים בדיוק: אוצר מילים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא. מטרתם זהה לחלוטין והיא בדיקת רמת הידע של הנבחן באנגלית ושיבוצו לקורס המתאים לרמתו בלימודים האקדמיים.


עם זאת, ישנם כמה הבדלים משמעותיים בין המבחנים- ההבדל המשמעותי ביותר הוא שמבחן האמי"רם נערך אל מול מחשב, לעומת מבחן האמי"ר שנערך בכתיבה על דפים. כמו כן, מבחן האמיר"ם לא נערך ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה, אלא ע"י חלק ממוסדות הלימוד. הציון המתקבל בו תקף בדרך כלל רק במוסד הלימוד בו התקיים. הבדלים משמעותיים אחרים הם שבמבחן האמי"רם אין אפשרות לחזור אחורה אל שאלה שכבר פתרת, הזמן המוקצב הוא לכל שאלה בנפרד ואם פתרת שאלה בפחות זמן מהנדרש, לא ניתן יהיה לקבל תוספת זמן בשאלות הבאות (לעומת מבחן האמי"ר והפסיכומטרי שבהם פרק הזמן הניתן מוקצב לפרק שלם וניתן לדלג בין השאלות ולחלק את הזמן ביניהן כאוות נפשך).



לסיכום-מבחן האמי"ר (אנגלית מיון לרמות) הוא מבחן הנערך ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה ומטרתו בדיקת הרמה של הנבחן בשפה האנגלית לשם סיווגו בקורסי האנגלית השונים במוסדות האקדמיים (או פטירתו מהם). למבחן ניגשים נבחנים שלא עשו את המבחן , או ששואפים לשפר את הציון שלהם בפרק האנגלית בבחינה.


המבחן מורכב משלושה פרקים בני 25 דק' כ"א ובנוי בצורה זהה לחלוטין לפרק האנגלית במבחן שכולל השלמת משפטים, ניסוח ומחדש ושני טקסטים בהבנת הנקרא. הציון במבחן נע בין 150-250 נק',וציון של 235 ומעלה מזכה את הנבחן בפטור מלא מקורס אנגלית באוניברסיטה. הציון במבחן האמי"ר עומד בפני עצמו ואינו משנה את ציונו הכללי של המבחן פסיכומטרי. במידה ולנבחן יש שני ציונים, הציון הגבוה הוא הנחשב.


המבחן מתקיים ב-5 מועדים שונים,בשלושה מהם מתקיימים גם מבחנים מותאמים לתלמידים בעלי הקלות.


בשונה ממבחן הפסיכומטרי,למבחן האמי"ר ניתן לגשת מועד אחר מועד ברצף.


באופן כללי ציון המבחן תקף ל-5 שנים ממועד הבחינה, אך יש מוסדות הדורשים ציון עדכני יותר לשם קבלה.למבחן האמי"ר קיימת גרסה ממוחשבת בשם מבחן אמיר"ם, הנערכת לא על ידי המרכז הארצי, אלא ע"י מוסדות הלימוד. תנאיו שונים במקצת אך מטרתו זהה לחלוטין למטרתו של מבחן האמי"ר.

איך משפרים ציון בפסיכומטרי ? מאת המורה לפסיכומטרי

אחרי חודשים ארוכים ועבודה קשה, הגיע הציון פסיכומטרי. אך לצערכם, המספר שמופיע באתר המרכז הארצי, כלל לא דומה למספר אותו חלמתם לקבל. אין ברירה, צריך לגשת לפסיכומטרי שוב. אם לא תשפרו ציון, הקבלה ללימודים עלולה להתעכב.



נבחנים רבים ניגשים לפסיכומטרי יותר מפעם אחת. חלק מהנבחנים לוקחים קורס נוסף, וחלק לומדים לפסיכומטרי שוב על ידי למידה עצמאית תוך שימוש באתרים חינמיים שמספקים חומרי לימוד, פורום להתייעצויות ומבחנים לפתירה בבית. לעיתים קרובות, תלמידים אף קונים חומרי לימוד מבית ספר מוכר ללימוד לבחינה הפסיכומטרית. המשותף לכל הנבחנים הללו, הוא שהם מעוניינים לשפר את הציון ולשם כך הם מתכוונים להשקיע הרבה שעות לימוד בהתכוננות לבחינה.


אבל האם ללמוד כמות שעות גדולה נוספת יהיה האקט שיעשה את ההבדל בין הציון במבחן הראשון לבין הציון במבחן השני? כלומר, האם זה מספיק ללמוד עוד 100 שעות בשביל לשפר ציון? אולי 150 שעות? האם יש מספר קסם אשר מהווה את כמות השעות הנכונה בשביל שיפור ציון בבחינה?


הגישה הרווחת בפסיכומטרי בקרב תלמידים מדברת על כך שמי שמשקיע יותר שעות לימוד מצליח להגיע לציון יותר גבוה, ומכאן גם התפיסה שבשביל לשפר ציון צריך ללמוד עוד שעות. אבל אם נבחן את העניין בצורה קצת יותר ביקורתית, נגלה שמרבית התלמידים משקיעים מספר שעות גדול במיוחד בהתכוננות לבחינה הפסיכומטרית. מרבית קורסי הפסיכומטרי מפציצים את התלמידים שלהם בשעות לימוד, ומרבית התלמידים לוקחים את ההכנה למבחן מאוד ברצינות ויושבים הרבה מאוד שעות בבית בתרגול ארוך, מקיף ומייגע. ועם זאת, גם התלמידים שיושבים שעות רבות בבית ובקורס צריכים לשפר את הציון פסיכומטרי שלהם בצורה משמעותית לכן,אולי שווה לשקול דרך נוספת, אלטרנטיבית, להסתכל על כל נושא שיפור הציון.


המבחן הפסיכומטרי בודק מיומנויות חשיבה. לאו דווקא מיומנויות אשר ניתן למקסם את היכולות בהן על ידי תרגול סטנדרטי של פתירת שאלות. כלומר, המבחן לא בודק רק האם התלמיד תרגל מספיק פעמים בעיות גיאומטריה (למשל), אלא איך הנבחן מתמודד עם שאלת גיאומטריה שהוא לא ראה לעולם קודם לכן. בכל מועד בחינה יש שאלות חדשות שלא הופיעו במבחן פסיכומטרי קודם, וגם אם הופיעו – התלמיד שניגש לבחינה לא יכול לזכור בעל פה את כל השאלות שמופיעות. לכן, נבחן שמעוניין להתכונן היטב לפסיכומטרי, צריך להניח כנקודת מוצא, שהוא הולך בבחינה עצמה לפתור שאלות שהוא נתקל בהן בפעם הראשונה בחייו.


הסתכלות כזו על פסיכומטרי, דורשת התכוננות שונה. מעתה, אין צורך רק לתרגל הרבה מתוך כוונה לפתור כמה שיותר שאלות בבית. הסתכלות כזו אומרת שהדבר שמשנה הוא לא רק כמות השאלות אותן פותר התלמיד ואפילו לא רק כמות התשובות הנכונות שלו. ההסתכלות הזו אומרת שתלמיד שמעוניין לשפר את ציונו, צריך להתאמן על זיהוי שאלות חדשות וניתוח נכון של השאלה. כלומר, תלמיד צריך להתאמן על פתירה של שאלות שהוא לא ראה קודם לכן. לשם כך, אימון לאוטמטיות שנובע מתרגול של אותה תבנית חשיבה שוב ושוב, עלול אפילו לפגוע בלימוד של ניתוח שאלות חדשות.


אז איך עושים זאת נכון?


חשוב להקפיד על כמה דגשים לעבודה נכונה:


- מומלץ לפתור שאלות לאט, לנסות להבין שאלה, ולא סתם למהר לפתור אותה.


- מומלץ לפתור כמה שיותר שאלת אמיתיות מתוך בחינות פסיכומטריות ופחות שאלות של בתי ספר לפסיכומטרי שמתמקדות יותר בלימוד שיטת פיתרון אחת.


- מומלץ להיעזר במוה פרטי שיכל לנתח את דרך החשיבה של התלמיד


שיהיה בהצלחה.

בסימולציות קיבלתי הרבה יותר (טעויות דביליות במבחן פסיכומטרי חלק II)

מה זה טעות דבילית במבחן פסיכומטרי? כעקרון אלו הן הטעויות שגורמות לך לחשוב שסימנת ג' אבל בעצם סימנת ד'. במקרה הטוב שנייה אחרי שתגיש את הפרק תזכר בזה, תדפוק את המצח בכסא-שולחן המחניק של האוניברסיטה ותגיד לעצמך שאתה דביל. במקרה הרע אתה תופתע מאוד כשתקבל ציון פסיכומטרי נמוך במאתיים נקודות מזה שציפית, לעולם לא תדע למה ותגיד לכולם בפורום פסיכומטרי שבסימולציות תמיד היית מקבל יותר.

חוץ מבוחני פסיכומטרי שלועסים בקול רם וגורמים לך להשתגע במהלך בחינה או להתחפש לחברה שלך ולעשות במקומה את המבחן*, טעויות דביליות הן הגורם מספר אחת להורדת ציון בקרב תלמידים שיודעים את חומר הלימוד של פסיכומטרי. מי שלא מאמין מוזמן לקרוא את הפוסט הקודם, אשר לא מותיר מקום לספק בקשר לכך.

אז למה בעצם קורות טעויות דביליות? למה אנחנו יודעים איך לפתור את השאלה ובסוף נופלים בה? אין תשובה ברורה. כל אחד ומסיחי הדעת שלו. מה שבטוח, חלק גדול מהבעיה היא שלדרוש מתלמידים לעשות בחינה של למעלה משלוש שעות זה מעייף. אין פלא שנבחנים רבים רוצים לסמן א' אבל בדרך נרדמים וכשמתעוררים מסמנים במקום ב'. אז נכון, קורה שמתבלבלים מהעייפות או משהו אחר מבלבל ומוציא אותנו מריכוז, ולפעמים אין מה לעשות נגד זה.
מה שכן אפשר לעשות זה למצוא כמה עקרונות מנחים בעת פתירת מבחן פסיכומטרי שימנעו מאיתנו לטעות כמו דבילים, גם אם עייפים וגם אם קרה הנורא מכל והבוחן החליט ללעוס מסטיק.

העקרון הראשון שנמליץ עליו הוא לסמן נתונים חשובים ולרשום הערות בדף בחינה פסיכומטרית – מדובר בממקדי תשומת לב שדורשים אפס מאמץ במהלך הבחינה, עוזרים לזכור את הספרות או הנתונים החשובים וממקדים בהם את העין ולא במסיחים למינהם ימ"ש. בהמשך למגמה גראפית זו, נמליץ בכל לב שאת החישובים תערכו על הדף ולא בראש, אפילו אם נראה לכם שאתם צודקים במיליון אחוז ואין סיכוי שתטעו – כי תמיד יש סיכוי שתטעו.* אל תהיו שאננים, תהיו חכמים.

את המלצתנו השנייה יש ליישם לפני הבחינה. אם תעברו על מבחנים, סימולציות של מבחני פסיכומטרי או סתם תרגולים שעשיתם בעבר בוודאי תגלו שיש מכנה משותף לשאלות בהן טעיתם טעויות דביליות. נסו לראות מהו המכנה המשותף הזה מאחר ומודעות הוא הצעד הראשון בפתרון הבעיה. יכול להיות שתגלו שסוג שאלות מסויים מבלבל אתכם, ששאלות עם למעלה מ- X נתונים מרדימות אתכם או שאולי אתם בכלל לא יודעים לפתור כמו שצריך את השאלה.

ההמלצה השלישית היא זו אשר רוב התלמידים נכשלים ליישם, וחבל כי היא זו מונעת טעויות דביליות מוכחת. שיטה זו זכתה לשם "לקרוא-לקרוא-לקרוא-ואז-לקרוא-שוב-פעם". אתם יכולים לנחש על מה היא מתמקדת, ויכולים גם להבין למה היא כל כך חשובה – קריאה חוזרת של שאלה עשויה להיות ההבדל בין כשלון להצלחה בה. כמובן שעקב לחץ הזמן של מבחן פסיכומטרי קשה לקרוא כל שאלה יותר מפעם אחת, אבל שווה לנסות לרכוש את יכולת הקריאה המהירה של שאלות. התייעצו עם מורה פסיכומטרי פרטי כדי לקבל עצות אודות קריאה מהירה וקריאה חוזרת של שאלות.

לסיכום – טעויות דביליות הן טעויות שמורידות נקודות סתם. נסו להתרכז יותר, לעבוד יסודי ומסודר יותר ולהתכונן לבחינה הפסיכומטרית כראוי לא רק מבחינת לימוד החומר, אלא גם מבחינת יכולות למידה ועבודה.

נשמח לשמוע אם יש לכם רעיונות נוספים שיעזרו מקהל התלמידים למנוע מעצמם טעויות דביליות. ועד לפוסט הבא נאמר לכם בינתיים שלום ולהתראות!

(בתמונה - נבחנים נתפסים בטעות דבילית בשעת מעשה בבחינה פסיכומטרית)

* לא מאמינים לנו שיש סיכוי שתטעו? אז הנה סיפור שיוכיח זאת – ידידי הטוב איתן החכם הוא עילוי מתמטי. בתיכון אף פעם לא למד, ביום הבחינה תמיד היה בוכה שהוא יודע כלום, וכמובן שהיה מוציא מאיות כמו שפיתגורס היה ממציא משפטים. יום אחד הייתה בחינה. הבכי התחיל כרגיל, כולל הצהרות חוזרות על כך שהוא עומד להכשל שכבר לא ריגשו אף אחד מהחבר'ה – כבר ראינו וכבר שמענו עליו ועל הכשלונות שלו. ואכן, שבוע לאחר הבחינה איתן ניגש מחויך לחבר'ה.
"נחשו כמה קיבלתי?" שאל, ומיד ענה "102!!!"
מסתבר שהייתה שאלת בונוס בת עשר נקודות שאיתן ענה עליה, כך שקיבל יותר ממאה. וכדי להוכיח את טענתנו שכל אחד יכול לטעות נפנה כלפי איתן והקוראים אצבע מאשימה ונשאל לאן בעצם נעלמו 8 נקודות?!?!