הציון בבחינה מעיד על חוכמה- האם כל מי שמקבל מעל 700 הוא גאון? לא באמת. הבחינה הפסיכומטרית בודקת בין היתר, יכולת שינון, עמידה בלחץ, עבודה בזמנים קצרים, אבל לאו דווקא בודקת חוכמה. יש לא מעט אנשים חכמים שכנראה לא היו מסתדרים עם הבחינה הפסיכומטרית מצד אחד, ומצד שני, יש לא מעט אנשים שקיבלו ציונים גבוהים בבחינה ולאו דווקא עונים על ההגדרה "חכם"- הם פשוט בעלי זיכרון טוב ו"תחת" לשבת ולשנן. חוכמה, היא לא רק לדעת לפתור תרגיל בחשבון. היא כוללת בתוכה גם חוכמת חיים ואינטליגנציה רגשית, תכונות שמבחן פסיכומטרי אינו בודק, אך חשובות ביותר כדי "להצליח בחיים".
650 זה לא ציון טוב כי כל מי שאני מכיר קיבל 700 ומעלה, או, איך זה שכולם מכירים מישהו ש"לא למד" וקיבל 800?
עזבו אתכם משמועות! הסטטיסטיקה מדברת על 5% מהנבחנים שמקבלים 700 ומעלה, מה שאומר שממש לא "כולם" מקבלים 700. הסיבה לכך שרובנו מכירים אנשים שקיבלו 700 אבל לא מכירים אנשים שקיבלו פחות מ-500 (שהם כ-35% מהנבחנים), היא שאלו שלא קיבלו ציון גבוה לא מדברים על זה. מצד שני, אלו שקיבלו 700 מוכנים לספר על זה לכל מי שיפגשו!
חלק גדול מהנבחנים גם מכירים מישהו (חבר של בן-דוד של השכן) שלא למד יום אחד וקיבל 800. אמנם יש אנשים שלומדים למבחן ללא קורס (יש לציין כי הם המיעוט) , וזה ממש לא אומר שהם לא למדו. לא יתכן שאדם, שניתקל בסוגים השונים של השאלות הפסיכומטריות לראשונה במבחן יקבל ציון כל כך גבוה- הוא יהיה חייב לפחות לקרוא את ההוראות ולהבין מה צריך לעשות בשאלה- זה היה לוקח כמה דקות אפילו לאיינשטיין!
המבחן הזה הוא גורלי, הוא יקבע לי את המשך החיים- עד היום לא שמעתי על אף בנאדם, שהסתכל אחורה לתקופה שבה למד למבחן הפסיכומטרי, ועל המבחן עצמו ואמר:"הפסיכומטרי הזה הרס לי את החיים". רבים מהניגשים לבחינה מרגישים שזהו הדבר החשוב ביותר, המכריע ביותר, ושאם לא יקבלו 750 ולא יתקבלו לרפואה- סוף העולם. בפועל, מי שבאמת רוצה ללמוד כל מקצוע שלא יהיה, ימצא את הדרך ללמוד. אם זה ללמוד רפואה ברומניה או איטליה, אם זה ללמוד משפטים, הנדסה וכו' במוסד אקדמי אשר רף הכניסה אליו נמוך יותר, ואולי פשוט אפשר לגשת שוב למבחן, או לשפר קצת בגרויות.
בשורה התחתונה ,זהו רק מבחן אחד בחיים, מבין רבים שעוד יבואו, ו"הצלחה בחיים" תלויה בהמון דברים- המבחן הפסיכומטרי הוא ממש לא אחד מהם!
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוא השטן! הוא מנסה להכשיל אותנו-
למרות שזו המסקנה המתבקשת במוחו של כל תלמיד שפותר בפעם הראשונה פרק בחשיבה כמותית, במרכז הארצי לבחינות והערכה עובדים קשה מאוד כדי שהבחינה תהיה הוגנת ככל האפשר.
כל שאלה שמופיעה במבחן, למעשה נבדקה בעבר בתוך פרקי פיילוט. המרכז הארצי מנתח את תוצאות פרקי הפיילוט ומחליט האם שאלה מסוימת יכולה להיכנס בעתיד למבחן כשאלה אמיתית. זאת, ע"י ניתוח סטטיסטי של מספר הנבחנים שענו נכון על השאלה, רמת הקושי שלה ועוד.
דוגמא לרצון האמיתי של המרכז הארצי להיות הוגן עם הנבחנים הייתה, שבאחד המבחנים בשנה שעברה, החליט המרכז הארצי לפסול את אחת השאלות שהייתה במבחן, כי במהלך הבדיקה של המבחנים הגיעו למסקנה שהשאלה לא הייתה מנוסחת מספיק טוב.
אם לא יודעים את התשובה הנכונה, כדאי לסמן (3) ,כך נגדיל את הסיכוי לנחש נכון- מבחינה סטטיסטית יש בדיוק את אותו סיכוי לכל אחת מהתשובות, 1 עד 4 להיות התשובה הנכונה. המרכז הארצי לא ממקם את התשובות הנכונות של השאלות דווקא בתשובה 3. יש בדיוק אותו סיכוי לנחש נכון, גם אם נסמן 4 בכל התשובות, או סתם אם נסמן באופן אקראי כמו שממלאים טוטו.
כמה שיותר תרגול יותר טוב! כמה שיותר ספרים- עוד יותר טוב! כמה שיותר סימולציות- הכי טוב!
התרגול הוא חלק חשוב ומרכזי במהלך ההכנה למבחן, אולם, יש לעשותו באופן איכותי ולאו דווקא באופן כמותי. במהלך התרגול, חשוב להתעמק וללמוד מכל שאלה כמה שיותר, לנסות ולפתור אותה בכמה דרכים, ולהתעקש על שאלות שלא מצליחים לפתור (ולא למהר להציץ בתשובות). תרגול בצורה כזו אפקטיבי הרבה יותר מאשר פתרון מאות שאלות ללא התעמקות אמיתית.
גם שפותרים סימולציות, יש חשיבות מכרעת לתחקור נכון של הסימולציה, איתור הנקודות החלשות ושיפור ממוקד שלהן-על פני פתרון של המון סימולציות ללא תחקור ולמידה מהן.
תחקור הסימולציות מהוות חלק מרכזי מהלמידה הנעשית בשלב המרתון בקורס פסיכומטרי ב"אחד על אחד".
באיזו חברה ממוצע הציונים הוא הגבוה ביותר? באיזו חברה אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר?
יש מספר חברות אשר מתגאות בממוצע ציונים גבוה, או מפרסמים שאצלן אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. בפועל, אין דרך אמיתית לגלות את ממוצע הציונים היות והמידע מתבסס על נתונים אותם מוסרים התלמידים עצמם- לא ניתן להתייחס באופן רציני למידע הזה לאור העובדה שתלמידים אשר מקבלים ציונים נמוכים בד"כ כלל לא מספרים כמה קיבלו במבחן, או שמדווחים על ציון גבוה יותר ממה שקיבלו באמת. גם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים, נוטים לעיתים "לעגל" את הציון למעלה, וזאת מתוך רצון לא לאכזב את המדריך שלהם ולגרום לו להיות גאה בהם.
פסיכומטרי אחד על אחד בוחן את הצלחת התלמידים במבחן ע"י בחינת אחוז התלמידים אשר בסופו של דבר התקבלו ללימודים! זוהי ההצלחה האמיתית!, ניתן גם להיכנס לפורום פסיכומטרי באתר של אחד על אחד ולהתרשם מהתנהלות הפורום שנועד לתת מענה נוסף לתלמידי המכון.
מועד פברואר הכי קשה! באפריל הכי הרבה מתקבלים לרפואה! ביולי מצליחים להוציא פטור באנגלית!
כל נבחן שיוצא מהמבחן, בטוח שהמבחן שלו היה הכי קשה שהיה עד היום. מן הסתם, במבחן יש לחץ והתרגשות ברמה גבוהה יותר מאשר בכל סימולציה שעושים לפני. בפועל, אין הבדל אמיתי בין המועדים, ואם המועד באמת היה יותר קשה, הוא היה יותר קשה לכולם. מכיוון שהציון הוא יחסי, זה לא משנה אם המבחן היה קשה יותר, עובדה זו לא אמורה להשפיע על הציון.
לסיכום: השד הפסיכומטרי לא כל כך נורא כמו שמספרים. צריך ללמוד להכיר אותו, להתמודד איתו ולהעביר את התקופה הזו בצורה השפויה ביותר. מה שבטוח, אל תתנו למיתוסים שנלווים למבחן הזה, לפגוע בהרגשת המסוגלות שלכם.
שיהיה בהצלחה!
650 זה לא ציון טוב כי כל מי שאני מכיר קיבל 700 ומעלה, או, איך זה שכולם מכירים מישהו ש"לא למד" וקיבל 800?
עזבו אתכם משמועות! הסטטיסטיקה מדברת על 5% מהנבחנים שמקבלים 700 ומעלה, מה שאומר שממש לא "כולם" מקבלים 700. הסיבה לכך שרובנו מכירים אנשים שקיבלו 700 אבל לא מכירים אנשים שקיבלו פחות מ-500 (שהם כ-35% מהנבחנים), היא שאלו שלא קיבלו ציון גבוה לא מדברים על זה. מצד שני, אלו שקיבלו 700 מוכנים לספר על זה לכל מי שיפגשו!
חלק גדול מהנבחנים גם מכירים מישהו (חבר של בן-דוד של השכן) שלא למד יום אחד וקיבל 800. אמנם יש אנשים שלומדים למבחן ללא קורס (יש לציין כי הם המיעוט) , וזה ממש לא אומר שהם לא למדו. לא יתכן שאדם, שניתקל בסוגים השונים של השאלות הפסיכומטריות לראשונה במבחן יקבל ציון כל כך גבוה- הוא יהיה חייב לפחות לקרוא את ההוראות ולהבין מה צריך לעשות בשאלה- זה היה לוקח כמה דקות אפילו לאיינשטיין!
המבחן הזה הוא גורלי, הוא יקבע לי את המשך החיים- עד היום לא שמעתי על אף בנאדם, שהסתכל אחורה לתקופה שבה למד למבחן הפסיכומטרי, ועל המבחן עצמו ואמר:"הפסיכומטרי הזה הרס לי את החיים". רבים מהניגשים לבחינה מרגישים שזהו הדבר החשוב ביותר, המכריע ביותר, ושאם לא יקבלו 750 ולא יתקבלו לרפואה- סוף העולם. בפועל, מי שבאמת רוצה ללמוד כל מקצוע שלא יהיה, ימצא את הדרך ללמוד. אם זה ללמוד רפואה ברומניה או איטליה, אם זה ללמוד משפטים, הנדסה וכו' במוסד אקדמי אשר רף הכניסה אליו נמוך יותר, ואולי פשוט אפשר לגשת שוב למבחן, או לשפר קצת בגרויות.
בשורה התחתונה ,זהו רק מבחן אחד בחיים, מבין רבים שעוד יבואו, ו"הצלחה בחיים" תלויה בהמון דברים- המבחן הפסיכומטרי הוא ממש לא אחד מהם!
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוא השטן! הוא מנסה להכשיל אותנו-
למרות שזו המסקנה המתבקשת במוחו של כל תלמיד שפותר בפעם הראשונה פרק בחשיבה כמותית, במרכז הארצי לבחינות והערכה עובדים קשה מאוד כדי שהבחינה תהיה הוגנת ככל האפשר.
כל שאלה שמופיעה במבחן, למעשה נבדקה בעבר בתוך פרקי פיילוט. המרכז הארצי מנתח את תוצאות פרקי הפיילוט ומחליט האם שאלה מסוימת יכולה להיכנס בעתיד למבחן כשאלה אמיתית. זאת, ע"י ניתוח סטטיסטי של מספר הנבחנים שענו נכון על השאלה, רמת הקושי שלה ועוד.
דוגמא לרצון האמיתי של המרכז הארצי להיות הוגן עם הנבחנים הייתה, שבאחד המבחנים בשנה שעברה, החליט המרכז הארצי לפסול את אחת השאלות שהייתה במבחן, כי במהלך הבדיקה של המבחנים הגיעו למסקנה שהשאלה לא הייתה מנוסחת מספיק טוב.
אם לא יודעים את התשובה הנכונה, כדאי לסמן (3) ,כך נגדיל את הסיכוי לנחש נכון- מבחינה סטטיסטית יש בדיוק את אותו סיכוי לכל אחת מהתשובות, 1 עד 4 להיות התשובה הנכונה. המרכז הארצי לא ממקם את התשובות הנכונות של השאלות דווקא בתשובה 3. יש בדיוק אותו סיכוי לנחש נכון, גם אם נסמן 4 בכל התשובות, או סתם אם נסמן באופן אקראי כמו שממלאים טוטו.
כמה שיותר תרגול יותר טוב! כמה שיותר ספרים- עוד יותר טוב! כמה שיותר סימולציות- הכי טוב!
התרגול הוא חלק חשוב ומרכזי במהלך ההכנה למבחן, אולם, יש לעשותו באופן איכותי ולאו דווקא באופן כמותי. במהלך התרגול, חשוב להתעמק וללמוד מכל שאלה כמה שיותר, לנסות ולפתור אותה בכמה דרכים, ולהתעקש על שאלות שלא מצליחים לפתור (ולא למהר להציץ בתשובות). תרגול בצורה כזו אפקטיבי הרבה יותר מאשר פתרון מאות שאלות ללא התעמקות אמיתית.
גם שפותרים סימולציות, יש חשיבות מכרעת לתחקור נכון של הסימולציה, איתור הנקודות החלשות ושיפור ממוקד שלהן-על פני פתרון של המון סימולציות ללא תחקור ולמידה מהן.
תחקור הסימולציות מהוות חלק מרכזי מהלמידה הנעשית בשלב המרתון בקורס פסיכומטרי ב"אחד על אחד".
באיזו חברה ממוצע הציונים הוא הגבוה ביותר? באיזו חברה אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר?
יש מספר חברות אשר מתגאות בממוצע ציונים גבוה, או מפרסמים שאצלן אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. בפועל, אין דרך אמיתית לגלות את ממוצע הציונים היות והמידע מתבסס על נתונים אותם מוסרים התלמידים עצמם- לא ניתן להתייחס באופן רציני למידע הזה לאור העובדה שתלמידים אשר מקבלים ציונים נמוכים בד"כ כלל לא מספרים כמה קיבלו במבחן, או שמדווחים על ציון גבוה יותר ממה שקיבלו באמת. גם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים, נוטים לעיתים "לעגל" את הציון למעלה, וזאת מתוך רצון לא לאכזב את המדריך שלהם ולגרום לו להיות גאה בהם.
פסיכומטרי אחד על אחד בוחן את הצלחת התלמידים במבחן ע"י בחינת אחוז התלמידים אשר בסופו של דבר התקבלו ללימודים! זוהי ההצלחה האמיתית!, ניתן גם להיכנס לפורום פסיכומטרי באתר של אחד על אחד ולהתרשם מהתנהלות הפורום שנועד לתת מענה נוסף לתלמידי המכון.
מועד פברואר הכי קשה! באפריל הכי הרבה מתקבלים לרפואה! ביולי מצליחים להוציא פטור באנגלית!
כל נבחן שיוצא מהמבחן, בטוח שהמבחן שלו היה הכי קשה שהיה עד היום. מן הסתם, במבחן יש לחץ והתרגשות ברמה גבוהה יותר מאשר בכל סימולציה שעושים לפני. בפועל, אין הבדל אמיתי בין המועדים, ואם המועד באמת היה יותר קשה, הוא היה יותר קשה לכולם. מכיוון שהציון הוא יחסי, זה לא משנה אם המבחן היה קשה יותר, עובדה זו לא אמורה להשפיע על הציון.
לסיכום: השד הפסיכומטרי לא כל כך נורא כמו שמספרים. צריך ללמוד להכיר אותו, להתמודד איתו ולהעביר את התקופה הזו בצורה השפויה ביותר. מה שבטוח, אל תתנו למיתוסים שנלווים למבחן הזה, לפגוע בהרגשת המסוגלות שלכם.
שיהיה בהצלחה!
