החוויה שלי- לקט אירועים מלימודי הפסיכומטרי
אני יצאתי בהצהרה בסיום הצבא שאני פסיכומטרי לא עושה!
ולא אכפת לי מהאימא הפולנייה שלי שלא תקבל את זה ותציק לי כל יום מתי אני ניגשת בכל מקרה..
ואז הבנתי שאין מנוס ואני והבחינה הפסיכומטרית ניפגש.
השיעור הראשון היה מצחיק. חבורה של אנשים בשוק שהדבר האחרון שהם רוצים לעשות זה להיות בחדר הזה מול הלוח והמורה הזה. אבל כולם מחייכים ומחכים בקוצר רוח שנתחיל כבר.
המורה לא מחכה, לא מחכה שנייה! יש תוקף אותך עם ערמות ספרים הכתבות ושיעורים ואתה לא מבין איך בשנייה נכנסת מחרות לעבדות.
והמבחן פתיחה, המבחן שאומר לי אדוני אין לך מושג מהחומר והשלושה החודשים הבאים הולכים להיות קשים. ואז אתה מגלה שאתה יושב אם כיתה חזקה שכולם שם כבר עומדים על 700 ואתה אתה צדקת ב3 תשובות נכונות מתוך 25 בכמותי וגם את זה די ניחשת.
המילון, חוויה בפני עצמה. ראשית את הקולט שאין לך מושג מי היא השפה העברית ושנית איך אני הולך ללמוד את כל המילים האלה!! וכולם עוזרים לך וממצאים הקשרים הזויים רק כדי שתזכור את פירוש המילה. ואז את השואל את עצמך זה מה שיש ב קורס פסיכומטרי? מה עוד הולכים להפיל עליי?
כמותי, החלק הזה הוא מאיים או מתנה תלוי מי אומר את זה. אנשים נחלקים לשתי קבוצות. מבינים או לא מבינים. ואלה שלא מבינים... כמוני למשל.....חוששים מהחלק הזה כאילו וחזרנו לתיכון שהמורה שאל שאלה מול כול הכיתה הכריח אותך לענות ואתה אין לך מושג מה הולך על הלוח. ועכשיו אתה שוב עומד מול עולם החשבון והמתמטיקה ובשלושה החודשים הבאים אתה הולך להתעמת עם הנושא אותו עד שממש תאהב אותו כי אין לך ברירה.
אבל הדבר שהכי הלהיב אותי זה כמה המדריך לפסיכומטרי באמת ובתמים אוהב את המבחן הזה, אוהב להעביר את החומר, אוהב לדבר על זה, חי ונושם את הבחינה הזו אבל לא מתוך הכרח בלבד אלה מתוך אהבה למקצוע ... מי היה מאמין!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה