יום שני, 14 במרץ 2011

מי בכלל צריך קורס פסיכומטרי?

אז נניח שכבר החלטת לגשת לבחינה הפסיכומטרית ואפילו כבר נרשמת. אז מה עושים עכשיו?


איך מתכוננים? האם חייבים קורס?

המרכז הארצי לבחינות והערכה הוא הגוף שכותב את הבחינות הפסיכומטריות, אומר בפירוש (אפשר לקרוא באתר הרשמי) שהוא ממליץ על הכנה למבחן פסיכומטרי. השאלה היא- איזו הכנה?

האם להירשם לקורס פסיכומטרי של אחד המכונים הגדולים או אולי פשוט ללמוד לבד?

הכישורים אותם בוחן המרכז הארצי במבחן, הם כישורים אותם כולנו רכשנו ברמה כזו או אחרת בלימודים בבית הספר, ובכלל במהלך חיינו. למרות זאת, תרגול מוקדם של הנושאים הנבדקים בבחינה עשוי לשפר את ההישגים בבחינה. המרכז הארצי אף מדגיש כי תחומים אשר הידיעה בהם מתפתחת באיטיות, כגון אוצר מילים בעברית ובאנגלית, לא ישתפרו באופן משמעותי ע"י תרגול קצר, ויש לתרגלם לאורך תקופה, אולם, בתחומים אחרים גם תרגול קצר יכול לעזור מאוד.

במחקר שערך המרכז הארצי הוא בדק אלפי נבחנים שנבחנו פעמיים לפחות, וערך השוואה בין הציונים שלהם בשתי הבחינות. השיפור הממוצע בקרב המתכוננים בכוחות עצמם הוא כ-30 נק', והשיפור הממוצע בקרב המשתתפים בקורסי הכנה הוא כ-40 נק', כלומר ההבדל הוא רק בכ-10 נק'. המסקנה היא חד משמעית: התועלת המופקת מקורסי הכנה- בהשוואה להכנה עצמית- מוגבלת מאוד.

איך זה יכול להיות?

הסיבה לכך היא פשוטה, וטמונה בהיותנו בני אדם, יצורים חברותיים אשר לא תמיד פועלים לפי ההיגיון ובדר"כ לפי הרגש. שנשב בכיתה של 20, 30 ואף 40 אנשים, והמורה יסביר משהו על הלוח, לא נמהר להרים את היד ולבקש ממנו שיסביר שוב "כי לא הבנו". אין סיבה הגיונית לביישנות הזו, אבל משום מה אנחנו חושבים שזו "פאדיחה", שיחשבו עלינו שאנחנו טיפשים, זה ילחיץ אותנו כי "איך זה שרק אני לא מבין" ועוד סיבות שונות ומשונות. בסופו של דבר, אנחנו נלך הביתה מהשיעור כאשר אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף מה שעבר בשיעור. בבית, את מה שנצליח לפתור, נצליח בזכות יכולת למידה עצמית כזו או אחרת, ולא בגלל הקורס.

אז איך זה שיש אנשים שלומדים בכיתות של 40 אנשים ומקבלים ציונים גבוהים?

התשובה היא, שהם אנשים בעלי יכולת לימוד עצמית גבוהה מאוד (אוטודידקטים), והם כנראה היו מקבלים ציון גבוה בלי קשר לקורס אליו הם היו נרשמים ואף אם לא היו נרשמים כלל.

אבל אם אני לא יודע/ת מה יכולת הלימוד העצמית שלי?

אז כדאי לך לחשוב על "פסיכומטרי אחד על אחד". זה לא שבמקומות אחרים המורים הם "רעים", הם פשוט לא מסוגלים לתת לתלמיד את כל תשומת הלב שהוא צריך כי הם מחלקים את הקשב שלהם על פני כיתה שלמה. בקורס הקבוצתי ב"אחד על אחד" יש לכל היותר 10 תלמידים, מה שפותר את בעיית ה"פאדיחה"- האווירה יותר ביתית ופתוחה, התלמידים מרגישים יותר חופשיים לשאול שאלות, המדריכים יכולים לשים לב בקלות לתלמיד שמתקשה ולחזור שוב על ההסבר גם מבלי שיבקש ו"יתפדח". בנוסף,לכל תלמיד יש מפגש פרטי פעם בשבוע, בו יושב התלמיד לשיעור פרטי לחלוטין עם המדריך שלו. בשיעור הזה המדריך יכול לוודא שהתלמיד אכן הבין את החומר שנלמד בכיתה, ולהסביר לו שוב אם יש בכך צורך.

הקורס ב"אחד על אחד", מאפשר למדריך לבנות לתלמיד תוכנית לימוד אישית, אשר תתגבר את התלמיד בנושאים החלשים שלו. באופן הזה, רבים הסיכויים שהתלמיד יצליח באמת להבין ולהפנים את החומר. באתר ישנו פורום פסיכומטרי שניתן להתרשם מתשובות המרצים והתנהלות המכון .

האם לומדים "טריקים" (שעוזרים לפתור שאלות)?

התשובה היא לא! הסיבה שהמציאו "טריקים" היא שבכיתות גדולות, בהן לא ניתן להסביר באופן אישי לכל תלמיד את החומר, מלמדים "טריק" שלפעמים עובד, אבל במציאות הוא בד"כ לא עובד. המרכז הארצי כותב במפורש באתר שלו, שכותבי הבחינות מכירים את ה"טריקים" הנלמדים בקורסים שונים ולכן כותבים שאלות אשר בהן הטריקים פשוט לא עובדים!

לסיכום

1. אם יש לך יכולות למידה עצמית גבוהות, יכול להיות שאין צורך בקורס. כל המידע החיוני למבחן פסיכומטרי נמצא באתר של המרכז הארצי וניתן גם להוריד המון מבחנים לדוגמא מהאינטרנט ולפתור.

2. אם החלטת לא להירשם לקורס, עדיין אפשר לקחת מספר שיעורים פרטיים ב"אחד על אחד", כדי לתגבר נושאים בעייתיים.

3. אם את/ה לא יודע/ת אם יכולות הלמידה העצמית גבוהות מספיק, או שפשוט את/ה צריך/ה מסגרת לימודית- ב"אחד על אחד" תקבל/י את כל מה תשומת הלב והיחס הדרוש כדי להבין את החומר באמת, מבלי לבקש....

כל מה שנשאר לעשות עכשיו זה להחליט האם את/ה מתאימ/ה לאפשרות 1 ,2 או 3 ושיהיה בהצלחה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה