אחרי חודשים ארוכים ועבודה קשה, הגיע הציון פסיכומטרי. אך לצערכם, המספר שמופיע באתר המרכז הארצי, כלל לא דומה למספר אותו חלמתם לקבל. אין ברירה, צריך לגשת לפסיכומטרי שוב. אם לא תשפרו ציון, הקבלה ללימודים עלולה להתעכב.
נבחנים רבים ניגשים לפסיכומטרי יותר מפעם אחת. חלק מהנבחנים לוקחים קורס נוסף, וחלק לומדים לפסיכומטרי שוב על ידי למידה עצמאית תוך שימוש באתרים חינמיים שמספקים חומרי לימוד, פורום להתייעצויות ומבחנים לפתירה בבית. לעיתים קרובות, תלמידים אף קונים חומרי לימוד מבית ספר מוכר ללימוד לבחינה הפסיכומטרית. המשותף לכל הנבחנים הללו, הוא שהם מעוניינים לשפר את הציון ולשם כך הם מתכוונים להשקיע הרבה שעות לימוד בהתכוננות לבחינה.
אבל האם ללמוד כמות שעות גדולה נוספת יהיה האקט שיעשה את ההבדל בין הציון במבחן הראשון לבין הציון במבחן השני? כלומר, האם זה מספיק ללמוד עוד 100 שעות בשביל לשפר ציון? אולי 150 שעות? האם יש מספר קסם אשר מהווה את כמות השעות הנכונה בשביל שיפור ציון בבחינה?
הגישה הרווחת בפסיכומטרי בקרב תלמידים מדברת על כך שמי שמשקיע יותר שעות לימוד מצליח להגיע לציון יותר גבוה, ומכאן גם התפיסה שבשביל לשפר ציון צריך ללמוד עוד שעות. אבל אם נבחן את העניין בצורה קצת יותר ביקורתית, נגלה שמרבית התלמידים משקיעים מספר שעות גדול במיוחד בהתכוננות לבחינה הפסיכומטרית. מרבית קורסי הפסיכומטרי מפציצים את התלמידים שלהם בשעות לימוד, ומרבית התלמידים לוקחים את ההכנה למבחן מאוד ברצינות ויושבים הרבה מאוד שעות בבית בתרגול ארוך, מקיף ומייגע. ועם זאת, גם התלמידים שיושבים שעות רבות בבית ובקורס צריכים לשפר את הציון פסיכומטרי שלהם בצורה משמעותית לכן,אולי שווה לשקול דרך נוספת, אלטרנטיבית, להסתכל על כל נושא שיפור הציון.
המבחן הפסיכומטרי בודק מיומנויות חשיבה. לאו דווקא מיומנויות אשר ניתן למקסם את היכולות בהן על ידי תרגול סטנדרטי של פתירת שאלות. כלומר, המבחן לא בודק רק האם התלמיד תרגל מספיק פעמים בעיות גיאומטריה (למשל), אלא איך הנבחן מתמודד עם שאלת גיאומטריה שהוא לא ראה לעולם קודם לכן. בכל מועד בחינה יש שאלות חדשות שלא הופיעו במבחן פסיכומטרי קודם, וגם אם הופיעו – התלמיד שניגש לבחינה לא יכול לזכור בעל פה את כל השאלות שמופיעות. לכן, נבחן שמעוניין להתכונן היטב לפסיכומטרי, צריך להניח כנקודת מוצא, שהוא הולך בבחינה עצמה לפתור שאלות שהוא נתקל בהן בפעם הראשונה בחייו.
הסתכלות כזו על פסיכומטרי, דורשת התכוננות שונה. מעתה, אין צורך רק לתרגל הרבה מתוך כוונה לפתור כמה שיותר שאלות בבית. הסתכלות כזו אומרת שהדבר שמשנה הוא לא רק כמות השאלות אותן פותר התלמיד ואפילו לא רק כמות התשובות הנכונות שלו. ההסתכלות הזו אומרת שתלמיד שמעוניין לשפר את ציונו, צריך להתאמן על זיהוי שאלות חדשות וניתוח נכון של השאלה. כלומר, תלמיד צריך להתאמן על פתירה של שאלות שהוא לא ראה קודם לכן. לשם כך, אימון לאוטמטיות שנובע מתרגול של אותה תבנית חשיבה שוב ושוב, עלול אפילו לפגוע בלימוד של ניתוח שאלות חדשות.
אז איך עושים זאת נכון?
חשוב להקפיד על כמה דגשים לעבודה נכונה:
- מומלץ לפתור שאלות לאט, לנסות להבין שאלה, ולא סתם למהר לפתור אותה.
- מומלץ לפתור כמה שיותר שאלת אמיתיות מתוך בחינות פסיכומטריות ופחות שאלות של בתי ספר לפסיכומטרי שמתמקדות יותר בלימוד שיטת פיתרון אחת.
- מומלץ להיעזר במוה פרטי שיכל לנתח את דרך החשיבה של התלמיד
שיהיה בהצלחה.
נבחנים רבים ניגשים לפסיכומטרי יותר מפעם אחת. חלק מהנבחנים לוקחים קורס נוסף, וחלק לומדים לפסיכומטרי שוב על ידי למידה עצמאית תוך שימוש באתרים חינמיים שמספקים חומרי לימוד, פורום להתייעצויות ומבחנים לפתירה בבית. לעיתים קרובות, תלמידים אף קונים חומרי לימוד מבית ספר מוכר ללימוד לבחינה הפסיכומטרית. המשותף לכל הנבחנים הללו, הוא שהם מעוניינים לשפר את הציון ולשם כך הם מתכוונים להשקיע הרבה שעות לימוד בהתכוננות לבחינה.
אבל האם ללמוד כמות שעות גדולה נוספת יהיה האקט שיעשה את ההבדל בין הציון במבחן הראשון לבין הציון במבחן השני? כלומר, האם זה מספיק ללמוד עוד 100 שעות בשביל לשפר ציון? אולי 150 שעות? האם יש מספר קסם אשר מהווה את כמות השעות הנכונה בשביל שיפור ציון בבחינה?
הגישה הרווחת בפסיכומטרי בקרב תלמידים מדברת על כך שמי שמשקיע יותר שעות לימוד מצליח להגיע לציון יותר גבוה, ומכאן גם התפיסה שבשביל לשפר ציון צריך ללמוד עוד שעות. אבל אם נבחן את העניין בצורה קצת יותר ביקורתית, נגלה שמרבית התלמידים משקיעים מספר שעות גדול במיוחד בהתכוננות לבחינה הפסיכומטרית. מרבית קורסי הפסיכומטרי מפציצים את התלמידים שלהם בשעות לימוד, ומרבית התלמידים לוקחים את ההכנה למבחן מאוד ברצינות ויושבים הרבה מאוד שעות בבית בתרגול ארוך, מקיף ומייגע. ועם זאת, גם התלמידים שיושבים שעות רבות בבית ובקורס צריכים לשפר את הציון פסיכומטרי שלהם בצורה משמעותית לכן,אולי שווה לשקול דרך נוספת, אלטרנטיבית, להסתכל על כל נושא שיפור הציון.
המבחן הפסיכומטרי בודק מיומנויות חשיבה. לאו דווקא מיומנויות אשר ניתן למקסם את היכולות בהן על ידי תרגול סטנדרטי של פתירת שאלות. כלומר, המבחן לא בודק רק האם התלמיד תרגל מספיק פעמים בעיות גיאומטריה (למשל), אלא איך הנבחן מתמודד עם שאלת גיאומטריה שהוא לא ראה לעולם קודם לכן. בכל מועד בחינה יש שאלות חדשות שלא הופיעו במבחן פסיכומטרי קודם, וגם אם הופיעו – התלמיד שניגש לבחינה לא יכול לזכור בעל פה את כל השאלות שמופיעות. לכן, נבחן שמעוניין להתכונן היטב לפסיכומטרי, צריך להניח כנקודת מוצא, שהוא הולך בבחינה עצמה לפתור שאלות שהוא נתקל בהן בפעם הראשונה בחייו.
הסתכלות כזו על פסיכומטרי, דורשת התכוננות שונה. מעתה, אין צורך רק לתרגל הרבה מתוך כוונה לפתור כמה שיותר שאלות בבית. הסתכלות כזו אומרת שהדבר שמשנה הוא לא רק כמות השאלות אותן פותר התלמיד ואפילו לא רק כמות התשובות הנכונות שלו. ההסתכלות הזו אומרת שתלמיד שמעוניין לשפר את ציונו, צריך להתאמן על זיהוי שאלות חדשות וניתוח נכון של השאלה. כלומר, תלמיד צריך להתאמן על פתירה של שאלות שהוא לא ראה קודם לכן. לשם כך, אימון לאוטמטיות שנובע מתרגול של אותה תבנית חשיבה שוב ושוב, עלול אפילו לפגוע בלימוד של ניתוח שאלות חדשות.
אז איך עושים זאת נכון?
חשוב להקפיד על כמה דגשים לעבודה נכונה:
- מומלץ לפתור שאלות לאט, לנסות להבין שאלה, ולא סתם למהר לפתור אותה.
- מומלץ לפתור כמה שיותר שאלת אמיתיות מתוך בחינות פסיכומטריות ופחות שאלות של בתי ספר לפסיכומטרי שמתמקדות יותר בלימוד שיטת פיתרון אחת.
- מומלץ להיעזר במוה פרטי שיכל לנתח את דרך החשיבה של התלמיד
שיהיה בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה